אדרת אליהו · דברים · פרק 33 · פסוק 6

יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר. פי' שהתפלל עליו ג' דברים לפי ששבט ראובן הלכו לפני הצבא במלחמה. התפלל עליהם שלא ימותו במלחמה ואל ימותו בידי שמים אלא יבואו לביתם בשלום. וגם שלא ימותו בניו ובני ביתו שעזב בעבר הירדן וזהו יחי ראובן בידי אדם ואל יהרג במלחמה. ואל ימות. אח״כ בידי שמים בתוך שבע שנים שחלקו. ויהי מתיו. פי' בני ביתו ואנשיו במספ' שלא ימות א' מהם אלא יהיו כמספ' שהניח. ובתרגו' אל ימות במותא תנינא והוא רומז על מ״ש בזוהר חדש דרות. פ״א יחי ראובן. בתחיית המתים. ואל ימת. בימות המשיח כידוע שהוא יהיה ראשון וכמ״ש פחז כמים אל תותר. שלא יותיר מן האומות. כי עלית משכבי אביך. זו ירושלים. אז חללת יצועי עלה. שימלא מן האומות חללים חללים ע״ש שפשטו ידיהם ביצועי שהוא זבול בית המקדש. ויהי מתיו מספר. לעה״ב שיהיו כולם בני עה״ב כמ״ש כל הכתוב לחיים בירושלים וג' ספרים נפתחים לעה״ב וכמ״ש אלה לחיי עולם וגו' ובתרגום שאמר מותא תנינא כדכתיב מות יומת. מות בעוה״ז. יומת מיתה תנינא לאח' מית' וכמ״ש (ברכו' כ״ח ע״ב) אם ממיתני מתתי מיתת עולם וכמ״ש במשלי וכמ״ש לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה. לא אמות. בגיהנ' שהו' צלמות. כי אחיה. בתחיית המתי' כמ״ש ורבי' מישיני עפר יקיצו אלה לחיי עולם וגו' ואספ' מעשי יה. לעה״ב בסוד כל הנשמה תהלל יה: