אדרת אליהו · ויקרא · פרק 25 · פסוק 10

וקדשתם את שנת הנ'. לפי שנא' בעשור לחדש יכול בעשור לחדש לבד ת"ל שנת הנ' מלמד שמקודשת מתחלתה מכאן אריב"ב כו'. יכול כשם שהיא מתקדשת מתחלתה כך מתקדשת בסופה [ר"ה ח' ע"ב] ת"ל יובל הוא:

וקראת' דרור. עיין רש"י ז"ל. ישביה. בזמן שיושביה עליה ולא בזמן שגלו מקצתן. ישביה. בזמן שיושביה כתקנן ולא בזמן שהן מעורבבין. יובל אעפ"י שלא שמטו ולא תקעו יכול אעפ"י שלא שלחו ת"ל הוא (שם ט' ע"ב) וחכ"א כלם מעכבים א"כ מה ת"ל יובל אף בח"ל ומה ת"ל בארץ בזמן שהיובל נוהג בארץ נוהג בח"ל כו':

ושבתם איש. במה הכתוב מדבר אם במכור לשש הרי אמור הא אין הכתוב מדבר אלא בנרצע לפי שנא' לעול' יכול לעול' ממש ת"ל ושבתם [אינו בת"כ רק בקדושין ט"ו ע"א] א"כ מה ת"ל לעולם אעפ"י שאין שש עד היובל מכל מקום יוצא ביובל:

תשבו. לרבות למה שהוחזקה משפחתו הוא שב דר"מ ר' יהודה אומר לאחוזתו ולמשפחתו הוא שב ואינו שב לשררה שהיה בה. וכן בגולה (פי' נמי פליגי ר"מ ור"י כששב רוצח לאחר מות כה"ג מערי מקלט אם הוא שב לשררה שהיה בה אם לאו) תשבו. לרבות את האשה (פי' דגם אמה העברי' יוצאת ביובל) יובל הוא כו'. שיכול כשם שמתקדשת בתחלתה (פי' אף שאין תוקעין אלא ביוה"כ מ"מ מוסיפין מחול על הקדש ומקדשין בר"ה לענין שלא ישתעבדו עוד לאדוניהם) כך מתקדשת בסופה [פי' ביציאתה תהיה מושכת והולכת עד יוה"כ לענין שיהא אסור במלאכה עד יו"כ] שכן מוסיפין מחול על הקדש [פי' והיינו אותן י' ימים ששנות חמה יתירה על שנות לבנה] ת"ל שנת החמשים שנה תהיה לכם אין קדושתה אלא עד ר"ה [פי' אין לכם להיות קדש אלא מה שנקרא שנת החמשים אבל אחר ר"ה אינו נקרא שנת חמשים] ר"א אומר (אינו בת"כ רק בר"ה כ"ד ע"א ובסנהדרין יו"ד ע"ב) שנת החמשים שנה. שנים אתה מקדש ואי אתה מקדש חדשים: