ואם משדה אחזתו. אין לי אלא שדה אחוזה מאביו. שדה אחוזה מאמו מניין (פי' כגון שנפל לו ירושה מאמו והקדישה יש לה דין שדה אחוזה) ת"ל יקדיש איש (פי' דלכאורה האי איש מיותר אלא ללמד שאפי' הקדיש אותו שבא עכשיו והוא איש ועד הנה לא היה ביד איש אפ"ה יש לה דין שדה אחוזה):
קריאה במקור
אדרת אליהו · ויקרא · פרק 27 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והיה ערכך לפי זרעו. לפי זרעו ולא לפי גידולין (פי' דה"א דהאי חומר שעורים אגידולין קאי והיינו מקום שהגדיל חומר שעורים ולהכי מפרש דאמקום שנזרע חומר שעורים קאי) (ערכין י"ד ע"ב) זרע. ולא טריסין ואילנות:
זרע חמר שערים בחמשי' שקל כסף. הרי זו גזירת המלך אחד המקדיש בחולת המחוז (שהוא קרקע גרוע) אחד המקדיש בפרדסות שבסטי (שהן יפות) נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף (וששה דברים יש שאין חילוק בין ששוה הרבה בין ששוה מעט והיינו אונס ומפתה ומוציא ש"ר ונוגח את העבד ומקדיש שדה אחוזה וערכין) אם משנת היבל יקדיש שדהו. מניין שאין אדם רשאי להקדיש שדהו בשעת היובל עצמה ואם הקדישה [בת"כ שלנו הגיר' מחודשת אולם בערכין כ"ח ע"א קאמ' שמואל אינ' מקודש' וכ"פ הרמב"ם וע"ש' אינה מקודש' ת"ל אם משנת היבל (ולא בשנת היבל):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e07ea6f3ae88a40969617600af5de2152353f9daae551e7acc7ab8a592758fba