אדרת אליהו · דברים · פרק 12 · פסוק 26

רק קדשיך וגו'. במה הכתוב מדבר אם בקדשי א״י הרי כבר אמור הא אינו מדבר אלא בקדשי ח״ל דברי ר' ישמעאל (פי' דהא אין מביאין בכורות מח״ל דהרי הן כפסולי המוקדשין דאיתקש בכור למעשר דכתיב ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר וגו'. מקיש בכור למעשר מה מעשר אינו נוהג בח״ל אף בכור נמי וכו') יכול אף כל הקדשים אינו נוהג בח״ל. ת״ל רק קדשיך וגו' דמביאין מח״ל לא״י ר״ע אומר רק קדשיך. אלו התמורות:

אשר יהיו לך. אלו וולדות קדשים. רש״א ובאת אל המקום. מלמד שחייב באחריותם עד שמביא לבית הבחירה. יכול שיביא בלבד אף שלא יקריב ת״ל ועשית עלתיך וגו':

ודם זבחיך. זו תמורת עולה וולדות שלמים:

ועשית עלתיך הבשר והדם. ר״י אומר אם אין בשר אין דם אם אין דם וכו'. או אינו דהא כתיב ודם זבחיך ישפך אעפ״י שאין בשר הלא כתיב אח״כ והבשר תאכל. ור״א סבר מה דם בזריקה אף בשר בזריקה. מכאן שלול קטן היה וכו':

והבשר תאכל. שאין הבשר נאכל עד שיזרוק את הדם:

ועשית עלתיך הבשר והדם. למעט עצמות וקרנים וטלפים וכתו' אחד אומ' והקריב הכהן את הכל וגו' והקטיר המזבחה הא כיצד בזמן שמחוברין יעלו. פרשו לא יעלו. ודם זבחיך ישפך. מפני שלא נאמר שיריים אלא בחטאת. מניין לכל הקרבנות ת״ל ודם זבחיך וגו'. ומפני מה לא כתיב אלא בחטאת משום דבחטאת זורק באצבע ונשאר וודאי שיריים אבל שאר קדשים הוא במזרק יכול להיות בלא שיריים. ד״א ודם וגו' ישפך. מתן ד' שנתן מתן א' יצא. ד״א הניתן בזריקה שנתן בשפיכה יצא. ד״א לימד על כל הקדשים שטעונין מתן דמים למזבח ומה ריבה מעשר ופסח שלא נאמר בהן מתן דמים למזבח.