מהדורא רביעאה ויקם בלעם וילך וגו'. כמ״ש לו בלק ועתה ברח לך אל מקומך. למקמו. שהי' מתחלה מנחש כמ״ש בלעם בן בעור הקוס' וגם בלק בן צפור היה קוסם וכמ״ש בלבן וישב לבן למקמו ויעקב הלך לדרכו וכמ״ש אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה אצל דרך אמר הבין ואצל מקום אמר ידע בסוד כבד את אביך כיבוד ואהבה ויראה שהם ג' שותפין וז״ש דרחים רבנן כו' דדחיל כו' דמוקיר כו':
מהדורא שתיתאה ויקם בלעם וילך וישב. הם נגד ג' שאמר למעלה ויקם בלעם ויחבש את אתנו. וילך עם שרי מואב. כנגד ויקם הראשון אמר בחזרתו ג״כ ויקם. כנגד ויחבוש את אתנו נאמר כאן וילך שהלך לבדו שנהרג אתונו כמ״ש ואותה החייתי. כנגד וילך עם שרי מואב נאמר כאן וישב לבדו:
וגם בלק הלך לדרכו. ולא אמר למקומו לפי שהיה הוא במקומו אפס הלך לדרכו למדריגתו לפי שבשעת הברכה היה במדריגת רוח הקודש כמו שכתוב והנה נצב על עלתו וכל מקום שנאמר נצב הוא ברוח הקדש ואחר כך חזר למדריגתו וכן נאמר בלבן. וילך וישב לבן למקמו ויעקב הלך לדרכו וזהו אלהים הבין את דרכה והוא ידע את מקומה:
אמר המעתיק את כתבי הקודש על חקת ובלק. הרבה יגיעות יגעתי עד שמצאתי את שאהבה נפשי לסדר על נכון מבלבול ועירוב פרשיות כתיב כאן. וזו היא מעבודות קשות שבמקדש. ולבי אומר כי הגאון לא כתב רק לעצמו ולא מסר רק ראשי פרקים לחכם ומבין מדעתו. אבל באמת אין להדפיס חיבוריו רק על פי השגחה ועיון הדק היטב. שבעה עינים על כל דבר דבור על אפניו והיות כי ערבים עלי דבריו שמתי עין עיוני לעשות סדר נכון ולתקן כל טעיות המעתיק ולעשות מראה מקומות בתנ״ך ובש״ס ולהיות כי הגאון חיבר הפירוש על בלק בששה מהדורות וראיתי אני שיש בהם כמה דברים כפולים והיה ראוי להוסיף ולגרוע אך אי אפשר למדרש בלי חידוש וישמע חכם ויוסיף לקח כי בכל הדברים הנראים כפולים יש בהם דברים חדשים גם ישנים המעט הוא אם רב על כן הדפסתי כל כתבי הקודש בלי שום מגרעת וכל חיך הטועם יאמר לי לי ונפשי יודעת כי כל דבריו כל זמן. שממשמש בהם ימצא טעם. על כן אחלה פני כל קורא שלא לילך במנוסה ובחפזון לא יצא כי אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה. אז תבין יראת ה' וגו'. ודי בהערה זו ליודעי חן.