אדרת אליהו · במדבר · פרק 22 · פסוק 12

מהדורא תניינא
ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם. ידוע כי ענייני האדם הם ג״ד דבור מעשה מחשבה אלא שבמעשה יש כמה מינים. הכולל שבכולן הוא הליכה כי ד' מיני מעשים הם והם ד' מיני חושים בגוף והוא מישוש בגוף. עשיה. שימוש ביד. הליכה. והם ר״ת מעשה וכולן נגמרין בהליכה והיא הכוללת כולן ולכך אמר לא תלך שהוא גמר המעשה ולכן כתיב כמה פעמים אחרי ה' תלכו את האלהים התהלך נח לפי שהוא עיקר המעשה וד' מיני חושיים יש בראש. ראיה שמיעה ריח דיבור. ודיבור היא הכוללת לארבעתן. וד' מיני חושיים יש במחשבה. שומר. מדמה. משותף. מחשביי. ומחשביי הוא הכולל ולכך אמר כל הג' דברים אלו לא תלך עמהם הוא הליכה. לא תאר את העם. בדיבור. כי ברוך הוא. שלא יחשוב עליהם אפילו מחשבה רעה והשני דברים הליכה ודבור הן ברשותו של אדם משא״כ מחשבה שהיא ביד הקב״ה. כי ברוך הוא ראשית עלמין הוא ר״ע בגימטרו' אלו ג' עלמין והוא מכ״ז תיבין אתוון גילופין וגילופין דגלופין והם ג' שמות ע״ב ומ״ב וי״ב בג' לשונות וזהו כי ברוך הוא:

מהדורא תליתאה
לא תלך. לא תאר. ונגד הנסתר אמר לו כי ברוך הוא כבר ולא תועיל מאומה וג״ד ג״כ נגד דבור מעשה מחשבה לא תלך מעשה. לא תאר דבור. כי ברוך הוא נגד מחשבה. כי ברוך הוא ר״ת עולה כ״ז. כ״ז דרגין שהם כ״ז אתוון עם תולדותיהן ר״ע עלמין גילופא וגילופא דגילופין וזהו כי ברוך הוא:

מהדורא רביעאה
ויאמר אלהים לא תלך וגו'. רמז לו ג' ברכות ברכה ראשונה יאמר מן ארם ינחני כו' שבחנם יטרח והוא רמז לא תלך. ברכה שניה הנה ברך לקחתי כו' רמז במ״ש לא תאר. לא איש אל ויכזב. בשלישית אמר מברכיך ברוך וכו' רמז במ״ש כי ברוך הוא:

כי ברוך. הוא רנ״ח הלוחות והתורה שרי שליטין ואיברים ג' אלהים ג' שמהן. וג' גילופין. ע״ב. ומ״ב. ושמא מפרש ותיבת הוא. שם י״ב לאשלמא ר״ע עלמין והוא בתורה גילופי אותיות וגילופי גילופין וכ״ז שרשין של ר״ע עלמין והם ר״ת של ג' תיבות אלו שהם השרשים ובלק אמר כי עצום הוא שהוא כנגד רמ״ח מצות שהם רל״ו וי״ב שרשים כמ״ש בפ' יתרו. עצום במצות. ברוך בתורה. והם נגד ב' דרגין של בלק ובלעם: