אדרת אליהו · דברים · פרק 3 · פסוק 24

אדני ה'. עיין רש״י שנאמר ה' אל רחום וחנון. ואלהים מדת הדין שנא' עד האלהים יבא דבר שניהם. ואומר אלהים לא תקלל:

אתה החלות וגו'. אתה התרת לי נדרי בשעה שאמרת לי והוצא את עמי בני ישראל אמרתי איני יכול שכבר נשבעתי ליתרו שאיני זז מאצלו שנא' ויואל משה ואין הואיל אלא לשון שבועה שנ' ויואל שאול את העם. ד״א אתה פתחת לי פתח במעשה עגל שנא' הרף ממני ואשמידם וכי משה תופס הי' בהקב״ה אלא פתחת לי פתח שאתפלל עליהם ועמדתי והתפללתי ושמעת וסלחת לעונם והייתי סבור שאני עמהם בתפלה והם לא התפללו עלי והלא דברים ק״ו אם תפלת היחיד על הרבים כך נשמעת. תפלת הרבים על היחיד עאכ״ו. להראות את עבדך. ישראל קראו עצמם עבדים והקב״ה קראם עבדים. ואלו שקראו עצמם עבדי' והקב״ה קראם עבדים. אברהם שנ' אל נא תעבר מעל עבדך ונאמר בעבור אברהם עבדי. יעקב שנא' קטנתי מכל וגו' את עבדך. ונא' ואתה עבדי יעקב. משה שנא' להראות את עבדך ונאמר משה עבדי מת. דוד שנא' אני עבדך בן אמתך ונא' למען דוד עבדי. ישעי' שנא' יוצרי מבטן לעבד לו ונא' עבדי ישעיהו. ויש שקראו עצמם עבדים והקב״ה לא קראם שמשון שנא' אתה נתת ביד עבדך וגו' והקב״ה לא קראו. שלמה שנאמ' ונתת לעבדך לב שומע והקב״ה תלאו בדוד אביו שנא' למען דוד עבדי. ויש שלא קראו עצמם עבד והקב״ה קראם. איוב שנא' השמת לבך אל עבדי איוב. יהושע שנאמר וימת יהושע בן נון עבד ה'. כלב שנאמ' ועבדי כלב. אליקים שלאמ' לעבדי לאלוקים. זרבבל שנא' זרבבל בן שאלתיאל עבדי. דניאל שנא' שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי דאלהא חייא. נביאים הראשונים שנ' כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים:

את גדלך. זו בנין אב לכל גדלך שבתורה:

ואת ידך החזקה. אלו עשר מכות שנא' נטה ידך:

אשר יעשה כמעשיך. במצרים:

וכגבורתך. על הים ד״א וכגבורתך על הירדן:

אדניה'. מפני שבקש שני דברים בעלמא עילאה ובעלמא תתאה. לכך התפלל בשני שמות הללו:

אתה החלות להראות וגו'. התחיל לספר בשבחו של הקב״ה ואח״כ התפלל כמו שדרשו רז״ל (ברכו' ל״ב א') וחשב ששה דברים שנעשו על ידו. את גדלך. זו קריעת י״ס שנא' וירא ישראל את היד הגדלה וגו'. ואת ידך החזקה. זו יציאת מצרים שנא' כי בחזק יד הוצאך ה' ממצרים. אשר מי אל בשמים ובארץ. אמר על מ״ת שנא' מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש. וכן פתח הקב״ה את כל העולמות העליונים והתחתוני' וראו שהוא יתברך יחיד בכולם. וז״א אשר מי אל בשמים ובארץ:

אשר יעשה כמעשיך. זה נחל ארנון. אשר היה נס נגלה מעשה שמים. לקרב את ההרים ולהרוג אותם בין ההרים:

וכגבורתך. זה סיחון ועוג (לשון רבים) שהרג אותם בגבורות ה'. ומה שאמר קריעת ים סוף קודם י״מ. מפני שיצ״מ הי' טפל לקי״ס כשרז״ל שבמצרו' לקה באצבע א'. ובי״ס בה' אצבעות בכל היד. לכן נא' את ואת. את גדלך ואת ידך החזקה. ואת. מורה שהוא טפל. וז״ש אתה כמו שנאמר אתה כהן לעולם שהוא ההתחלה שכולל כל ששה קצוות. וז״ש החלות להראות את ששה דברים הנזכרים. ולכן בקש עוד על ארבעה דברים כאשר ביארנו למעלה וז״ש אעברה נא. ואראה וגו'. ואמר אתה החלות. לפי שארז״ל אלו הו' משה מכניסן לארץ לא גלו ישראל מארצם. והיה הבהמ״ק הנבנה לעתיד. נבנה בימיהם והיה קיים לעולם ולעולמי עולמים. רק ישראל לא זכו לכל זאת. לכן התפלל על זה. אתה החלות לעשות הנסים האלו על ידי. הלואי שתגמור כולן על ידי: