ואם זבח שלמים. שתהא תחילת זביחה לשם שלמים. רש"א כשהוא שלם הוא מביא ולא אונן מניין לרבו' כל הזבחים ת"ל זבח ומניין לרבו' עופות ומנחות כו' ת"ל קרבנו:
קריאה במקור
אדרת אליהו · ויקרא · פרק 3 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הבקר. לרבות אחד עשר. מן הבקר להוציא תשיעי:
הוא. היחיד מביא שלמי נדבה ולא הציבור:
נקבה. לרבות את התמורה א"ל אלא וולדות ותמורות של תמימין. של בעלי מומין מניין ת"ל אם זכר אם נקבה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e07ea6f3ae88a40969617600af5de2152353f9daae551e7acc7ab8a592758fba