אדרת אליהו · דברים · פרק 17 · פסוק 8

כי יפלא. במופלא שבב״ד הכתוב מדבר:

ממך. זה יועץ וכן הוא אומר ממך יצא וגו' יעץ בליעל:

דבר. זו הלכה:

למשפט. זה הדין:

בין דם לדם. זה דם נידה וזיבה ודם לידה:

בין דין לדין. דיני ממונות ונפשות ומכות:

ובין נגע לנגע. זו נגעי בגדים נגעי אדם ובתים:

דברי. אלו חרמים והקדשות וערוכין:

ריבת. זו השקאת סוטה ועריפת עגלה וטהרת מצורע:

בשעריך. זו לקט שכחה ופיאה:

וקמת. בב״ד:

ועלית. מלמד שבהמ״ק גבוה מא״י וא״י גבוה מכל הארצות:

אל המקום. מלמד שהמקום גורם:

אשר בחר ה' אלהיך בו. פרט לב״ד שביבנה. והטעם שצריך מופלא שבב״ד לפי שמופלא נקרא תעלומת החכמה ואין חולקי' בתעלומת החכמה:

יועץ. זה עיבור שנים ואם מחולקים בעיבור חייב ג״כ לעלות אל המקום וכו'. דבר. הוא הלכה למשה מסיני והוא תורה שבע״פ. משפט. הוא י״ג מדות שהתורה נדרשת בהן והן ד' חלקי התורה כנגד פרד״ס. בין דם לדם. שהתורה נחלק לששה חלקים. טהור וטמא. אסור ומותר. חייב וזכאי. בין דם לדם. הוא אסור ומותר כדי לטהר אשה לבעלה. בין דין לדין. הוא חייב וזכאי. בין נגע לנגע. הוא טמא וטהור. דברי ריבת בשעריך זהו שנאמר אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה. כי ב' דברים הן בין אדם למקו' ובין אדם לחברו. ובבין אדם לחברו יש ב״ד אדם ששוה בערכו ועניים ואביונים שלמטה מערכו וזה שאמר הכתוב אורח חיים למעלה למשכיל שישכיל ויזהר בין אדם למקום ולחברו. למען סור משאול מטה. הם העניים והאביונים שאין להם להשען רק על אביהם שבשמים שהוא יריב ריבם וזה שאמר הכתוב כאן דברי. זו הקדשות וכו' הוא בין אדם למקום. ריבת. הוא בין אדם לחבירו. בשעריך. אלו העניים שלמטה מערכו שנאמ' בהם ואכלו בשעריך ושבעו:

וקמת. מב״ד שמחולקי' עם ב״ד שבשעריך: