קריאה במקור

אדרת אליהו · ויקרא · פרק 13 · פסוק 42

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
קרחת וגבח' מה קרחת שאין ראוי לגדל שער אף גבחת כו' פרט ע"י חולי שאינו טמא. מניין אכל נשם וסך נשם ת"ל קרחת קרחת ריבה. איזה קרחת מקדקד שופע לאחוריו ואיזה גבחת מקדקד שופע לפניו. בקרחתו או בגבחתו. מלמד שאינן מצטרפין זה עם זה. ומניין שאין פושין מזה לזה ת"ל בקרחתו או בגבחתו. נגע לבן אדמדם מלמד שמטמא בפתוף. צרעת. מלמד שמטמא במחיה. פרחת. מלמד שמטמא בפשיון. היא. שאין מטמא בשער לבן. לבנה אדמדמת. מלמד לשאת שמטמא בפתוך. מנין לרבות שאר מראות ת"ל נגע לבן אדמדם. כמראה צרעת עור בשר. בב' שבועות ועור הבשר כזו מה זו מטמא בפתוך כו' ר' אומר מה עור בשר מטמא חלקה כו'. צרעת. כגריס:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: e07ea6f3ae88a40969617600af5de2152353f9daae551e7acc7ab8a592758fba