אדרת אליהו · דברים · פרק 32 · פסוק 47

כי לא דבר רק הוא מכם. שאין דיבור בתורה שאין בו כל הון יקר ונעים כמ״ש עושר וכבוד אתי הון עתק וגו' ואמרו שאפילו דיבור א' בתור' שקול כנגד כל החפצים שבעולם וכמ״ש כל חפצים לא ישוו בה. ואמרו כי לא דבר רק הוא. ואם נראה דבר רק. הוא מכם שאין אתם מבינים בה:

כי הוא חייכם וגו'. שכל דיבור שבתורה נותן חיים לעולם הבא ואריכת ימים בעה״ז כמ״ש כי הוא חייכם:

ובדבר הזה. כמו ובדבור הזה:

תאריכו ימים על האדמה. ואמר על האדמה שבשבילה נוחלין אתם את הארץ וכמ״ש כל העושה מצוה אחת מטיבין לו בעה״ז שהיא אריכת ימים. ובירושלמי דרש על ד' דברו' שאד' אוכל פירותיהן בעה״ז וכו' כי לא דבר רק הוא מכם. הוא התורה. כי הוא חייכם הוא כיבוד אב ואם. כמ״ש בעשר' הדברו' למען ייטב לך ולמען יאריכן ימיך. ובדבר הזה. זה ג״ח שנ' כי בגלל הדבר הזה וגו' והמפייסו וכו'. על האדמ' זה השלו' שזה תיקון הארץ ודרש מכאן שת״ת שקולה כנג' כולם שבה נכלל הכל ולא אלו ג״ד בלבד אלא אפי' כנגד כל מצות שבתורה וכמ״ש בירושלמי כל חפציך אלו אבנים טובות ומרגליות. כל חפצים אלו מצותיה של תורה שנ' כי באלה חפצתי וכן בגמ' בבלי (מ״ק ט' ע״ב) פריך וכל חפציך וגו' ונקט אלו הג' מצות שהן ראשי כל המצות שאד' אוכל פירותיהן בעה״ז וכו':

אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה. כמ״ש שתעברו את הירדן ע״מ לירש וכן אמר להם יהושע בשעה שעברו את הירדן כמ״ש (בפ' ז' דסוטה ל״ד ע״ב):