אדרת אליהו · ויקרא · פרק 14 · פסוק 8

וכבס כו'. מלטמ' משכב ומושב וכבו' השני מלטמ' בגדי' במגע. כל שערו. מה שערו האמור בימי ספרו פרט לבית הסתרי' אף כו' האמו' בימי גמרו פרט לבית הסתרים:

ורחץ כו' במים אפי' במי מקוה (ר"ל אף שאינו מי' חיי') ורחץ כו' וטה' ואח' יבא אל המחנה. רחיצ' גופו מעכבתו מליכנוס לפנים ואין צפרי' מעכבתו כו'. מחוץ לאהלו. אין אהלו אלא אשתו שנא' שובו לכם לאהליכ':

שבע' ימי'. ולא ימי חלוטו וכן יותם לא הי' לעוזיהו אלא בימי החלטו:

כל שערו. יכול אף בית הסתרי' ת"ל גבת עיניו מה גבת עיניו בנראה אף כו'. מניין לרבות כינוס ואינו נראה פזור ונרא' ת"ל ואת כל שערו יגלח מיעוט וריבה עיין רש"י ז"ל. ראשו מה ת"ל לפי שנא' תער לא יעבר על ראשו שומע אני אף מצורע כן ת"ל ראשו. זקנו מה ת"ל לפי שנאמ' ופאת זקנם לא יגלחו אף מצורע כן ת"ל זקנו לפי שיש בראש מה שאין בזקן ויש בזקן מה שאין בראש רי"א גבת עיניו ולא ריסי עיניו. יגלח ליתן אחריות לתגלחת בשמיני ותשיעי ואילך. ואת כל שערו יגלח [בת"כ לא נאמר שום פסוק על שיור ב' שערות. אבל הרא"ש בנגעים פ' י"ד מפרש דיליף מנזיר טמא. והתם נדרש בנזיר מ"ב ע"א מן ביום השביעי יגלחנו דמשמע כולו דווקא וע"ש ברש"י ותוספות] הא אם שייר ב' שערות לא עשה כלום: