אדרת אליהו · דברים · פרק 33 · פסוק 29

אשריך ישראל מי כמוך. בהעברת הירדן שזכו בה לכנום לא״י כמ״ש (מלאכי ג' י״ב) ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר ה'. ור״ל ארץ חפץ. שחפץ בה השי״ת ושבחה מבוא' בכל התורה ארץ חמדה טובה וכו' כי הארץ אשר אתה בא שמה וגו' וכמ״ש (ביהושע כ״א:מ״ה) לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דבר ה' אל בית ישראל הכל בא. וכל תשוקתו של משה היה לכנוס בה כמ״ש אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם וגו':

מי כמוך. בימי יהושע כמ״ש (יהושע ה' א') ויהי כשמע כל מלכי האמרי וגו' וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני ב״י וכמ״ש שמעו עמים ירגזון וגו' נמגו וגו' עד יעבר עם זו קנית וגו' ונא' (יהושע ג' יו״ד) בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם. שזה השם אינו מיוחד אלא לישראל לבד וכמ״ש אל חי חלקנו וזהו מי כמוך:

עם נושע בה'. זהו כבישת יריחו שנכבש ע״י השם שנפלה חומת יריחו:

מגן עזרך. בהליכתם להר גרזים ולהר עיבל שהלכו יותר מס' מיל באותו יום ואין כל בריה עומדת לפניהם וכל העומד לפניה' מיד נתרז וכמ״ש לא יתיצב איש וגו' ורמז בזה ג״כ לימות המשיח. מי כמוך. בימי שלמה. עם נושע בה'. בימי חזקיהו. מגן עזרך. היא ירושלים והיא העיר הראשונה שנלחמו עם סנחריב:

ואשר חרב גאותך. בימי המן שכתב להרוג בחרב ואח״כ כל השרי' היו מנשאים את היהודים:

ויכחשו איביך לך. בימי אלכסנדר מוקדון שעל' להחריב את ירושלי' ואח״כ השתחוה לשמעון הצדיק:

ויכחשו איביך. אלו גבעוני'. וכן בימי חשמונאי' שכרתו ברית עמהם. ואתה על במותימו תדרך. לימות המשיח וכמ״ש ועל במותי וגו'. ועל ה' מלכים שהיה מלחמה גדול' שהפיל הקב״ה עליה' אבני ברד גדולי' והעמיד יהושע את החמה כמ״ש לאור חציך יהלכו לנוגה ברק וגו' וכתיב (יהושע יו״ד כ״ד) ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכו אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכי' האלה ויקרבו וישימו וגו'. ולכן אמר במותימו שהוא על הצואר תדרוך: