אדרת אליהו · דברים · פרק 1 · פסוק 9

בעת ההוא. לפי פשוטו היה בשנה השנית לצאתם ממצרים בשעת הדגלי' וכמ״ש וישלח משה גו' וילך לו אל ארצו וז״ש פנו וסעו לכם והיתה זאת ג״כ בעת ההיא:

לאמר. הוא התחלת המאמר כמ״ש וכן בכל מקום:

שאת אתכם. הוא הכלל. מה שכתוב למטה טרחכם ומשאכם גו'. והוא כוס של ברכה דאיתהיבא בימינא כמ״ש בכל לבבך ובכל נפשך והיו הדברים כו' וכמ״ש (פסחים קי״ז ע״ב) יכול יהא חותמין בכולן ת״ל והיה ברכה בך חותמין כו':

בעת ההוא. גנת אגוז. ההוא. הוא פרטית האגוז לבדו:

בעת ההוא. ב' אורות יהי אור ויהי אור סוד הדעת. פה ולשון. דרום וצפון. עמוד אש וענן. אל״ף הוא שם הראשון שכולל כל השבע שתחתיו. שי״ן הוא תחתון. וענן באמצע. לכן הא' אינו מן החשבון שהוא שורש להם. והוא עשרה זווגים דאו״א לכן נא' עשרה פעמים בעת ההיא והעשירית הוא ואתחנן אל ה' בעת ההוא:

שאת אתכם. שאת הוא אשל שלם. אתכם. הוא אילן שלם. כי אשל הוא אילן:

שבע כתות של צדיקים בג״ע זו למעלה מזו. כת ראשונה אך צדיקים יודו גו'. כת שניה אשרי תבחר ותקרב גו' בחרתי הסתופף גו'. כת שלישית אשרי יושבי ביתך. כת רביעית מי יגור גו'. כת חמישית מי ישכן גו'. כת ששית מי יעלה גו'. כת שביעית מי יקום גו'. רשב״י אומר לשבע שמחות פניהם של צדיקים דומים לעתיד לבא. לחמה. ללבנה. שנ' יפה כלבנה ברה כחמה. לרקיע. לכוכבים שנ' והמשכילים יזהירו גו'. לברקים שנ' כברקים ירוצצו. לשושנים שנאמר למנצח על שושנים גו'. למנורת בית המקדש. שנ' ושנים זיתים עליה א' מימין הגלה וא' משמאלה: