מהדורא רביעאה אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי. פירשוהו המפרשים אולי כמו לולי והוא תמוה שלא מצינו בכל התורה שאולי יהי' פירושו לא (וכמה פעמים כתוב להיפך אולי אוכל נכה בו. אולי ימשני אבי). אלא הפירוש אולי. הוא אם נטתה מפני ולכן כתיב כאן מפני ולמעלה כתיב ותראני האתון ותט לפני הוא הכל בדיוק וזהו שהמלאך הוכיחו על מה שהכה האתון ואמר הלא אתה ראש לכל הקוסמי' ואתה רואה מעשים כאילו שהאתון עושה מה שלא עשתה כן בשום פעם ואינך נותן אל לבך שמסתמא יש דבר המונעה מלכת:
כי עתה גם אתכה. פי' כי עתה. לפי שבסוף נהרג גם בלעם וזהו שכתוב כאן ב״פ וחרבו שלופה בידו כשראתה אותו האתון וכשראה אותו בלעם כי בהגלות חרבו התחיל במחשבת הריגת הנערים גם בהריג' בלעם לבסוף וכמ״ש הרגו בני ישראל בחרב כי לולי זה בוודאי לא הי' באפשרי לשום אדם שיהרוג את בלעם רק שההתחלה היתה ע״י חרב המלאך ואז לבסוף יכלו ג״כ ישראל לגמרו ולהרגו וכל המלחמה היה ע״י המלאך וזהו שאמר כי עתה פי' שאם לא נטתה מפני הרגתי אותך תיכף ולא כמו שהוא עתה שתחי' עוד עד מלחמת מדין ואמר גם אתכה פי' אתכה והנערים והאנשים ההולכים עמך את כולם הייתי הורג:
ואותה החייתי. ואת האתון הייתי מניח והנה לא עשתה החמור טובה רק לך לבד במה שלא הלכה ונטתה ממקום זה. שאתה נשארת בחיים וא״כ למה הכית אותה לפי שלא הלכה אדרבה היא עשתה לך טובה בזה ולכן נהרג האתון תיכף ולבסוף (נהרג בלעם) ולכך נראה ב״פ בחרבו שלופה א' לאתון וא' לבלעם וכתיב ויקם בלעם וילך ולא הזכיר שם החמור: