או נפש. יכול הנודר בנזיר או בקרבן יביא קרבן ת"ל כי תשב'. יכול אפי' מהרהר בלב ת"ל בשפתים. יכול שאני מוציא אף גומ' בלב ת"ל לבטא יכול הנשבע להרע לאחרים חייב ת"ל להרע או להיטיב מה הטבה רשות כו'. יכול הנשבע להיטיב לאחרים פטור. ת"ל או להיטיב אף לאחרים. אין לי אלא דבר שיש בהן הרעה והטבה. דברים שאין בהם הרעה והטבה מניין ת"ל לבטא כו' ואין לי אלא להבא לשעבר מניין ת"ל לכל כו'. האדם בשבועה. פרט לאנוס. ונעלם ממנו פרט למזיד. בשבועה ונעלם. על העלם שבועה חייב ואין חייב על העלם חפץ. ומניין שחייב על כל א' וא' ת"ל לאחת. אין לי אלא טומא' מקדש וקדשיו שהן בכרת מנין לשמיעת קול וביטוי שפתים ת"ל לאחת מאלה. ומניין שחייב על מקדש על כל העל' וכן על הקודש וכן על שמיעת קול וביטוי שפתים ומניין על כל א' וא' של שבועות כגון חטים ושעורים כו' ת"ל והי' כי יאשם לאחת מאלה. יכול אם נשבע על כלן כאחת ת"ל על אחת כו':
קריאה במקור
אדרת אליהו · ויקרא · פרק 5 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e07ea6f3ae88a40969617600af5de2152353f9daae551e7acc7ab8a592758fba