אדרת אליהו · ויקרא · פרק 25 · פסוק 48

אחרי נמכר. מה ת״ל שיכול בא ואמר הרי אני נמכר יכול היזקק לו ת״ל אחרי נמכר הא אין אתה נזקק לו אלא משימכר יכול ידחה אבן אחר הנופל (קידושין כ׳ ע״ב) ת"ל אחרי נמכר גאלה תהיה לו מיד אל תניחהו שיטמע. מניין שאחיו מאביו קודם לאחיו מאמו ת"ל אחד מאחיו׃ או דדו. זה אחי אביו׃ בן דדו. זה בן אחי אביו׃ או משאר בשרו ממשפחתו. מלמד שקרוב קרוב קודם (פי׳ מדכתיב כסדר הזה מתחלה אחד מאחיו ואח״כ אחי אביו) או השיגה ידו. יד עצמו׃ ונגאל. ביד כל אדם. (קידושין שם) ד״א ונגאל כלו ולא חציו. ומה ת"ל יגאלנו ג׳ פעמים לרבות כל הגאולות שיהיו כסדר הזה׃ מנין שגזל גוי אסור ת״ל גאלה תהיה לו, יכול יבוא עליו בעקיפין ת״ל וחשב עם קנהו שמדקדק עמו. (ב״ק קי״ג ע״ב) עם קנהו ולא עם היורשין שלו מכאן אמרו העובד את הנכרי אינו עובד לא את הבן ולא את הבת (קידושין י״ז ע״ב) ומכאן שגוי יורש את אביו מדברי תורה׃ משנת המכרו לו עד שנת היבל. ואינו יוצא בשש׃ והיה כסף ממכרו. (אינו בת"כ רק בקידושין ח׳ ע״א) בכסף הוא נגאל ואין נגאל לא בתבואה ולא בכלים בפחות משוה פרוטה. או יכול דוקא בכסף ת״ל ישיב אפי׳ שוה כסף׃ מכסף מקנתו (אינו בת״כ רק בקידושין י״ד ע״ב) מלמד שנקנה בכסף. הנמכר לישראל מניין ת״ל והפדה ומקיש עברי לעבריה. מניין אתה אומר. נמכר לו במנה והשביח והרי הוא יפה מאתים מניין שאינו מחשב אלא במנה ת״ל אם עוד רבות כו' מכסף מקנתו. ומניין שאם נמכר במאתים ועמד במנה שאין מחשב אלא מנה ת״ל ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃ [פי׳ דדריש הכי אם עוד רבות בשנים דהיינו שנתרבה ונעשה מאתים. לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו פי׳ א"צ לחשב אלא מכסף מקנתו ופסוק השני אם נתמעט בשנים שאינו שוה עכשיו אלא מנה כפי שניו ישיב את גאלתו פי' א״צ לחזור אלא לפי השנים שהוא שוה עכשיו ולא כפי מה שנתן תחלה ודייק זה מדכתיב גבי רבות מכסף מקנתו וגבי מעט כפי שניו אלמא דאיירי ביוקרא וזולא]. א״ל אלא נמכר לנכרי שידו על העליונ' נמכר לישראל מניין ת״ל שכיר שכיר לג״ש מה שכיר האמור לעכו״ם כשהוא נגאל ידו על העליונה אף שכיר האמור לישראל כשהוא נגאל ידו על העליונה: