ועל כל נפשת מת. במה הכתוב מדבר אם ברחוקים [הוא בנזיר מ"ז ומ"ח] ק"ו מן ההדיוט אלא בקרובים א"כ מה ת"ל לאביו ולאמו. לאביו ולאמו אינו מטמא אבל מטמ' למת מצוה. ולאמו לג"ש נאמר כאן לאמו ונא' להלן לאמו מה להלן במותם אינו מטמא אבל מטמא בנגעם ובזיבתם א"כ כו'. נפשת מת. להביא רביעית דם מב' מתים דר"ע:
קריאה במקור
אדרת אליהו · ויקרא · פרק 21 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא יבא. שהוא חייב משום ביאה:
לא יטמא. שהוא חייב משום טומאה. אין לי אלא כה"ג כהן הדיוט מניין שהוא חייב משום ביאה נא' כאן לא יטמא ונאמ' להלן לא יטמא מה כאן בבל יבא ובבל יטמא אף להלן כו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e07ea6f3ae88a40969617600af5de2152353f9daae551e7acc7ab8a592758fba