אדרת אליהו · ויקרא · פרק 24 · פסוק 6

ושמת אותם וכו'. מניין שאפייתן של לחם הפנים שתים שתי' (ר"ל שירדו לתנור שתים) ת"ל ושמת אות' שתים מערכות יכול אף שתי הלחם כן שירדו לתנור שתי' ת"ל אותם [מנחות צ"ד ע"א ובש"ס פריך האי אות' הא אפיקתי' פי' שירדו לתנור שתים שתים ומשני מדלא כתיב ושמתם דלשתמע נמי שתים וכתיב ושמת אותם משמע מעוטא] זו נאפית שתים ואין שתי הלחם נאפות שתים אלא א'. ושמת. בדפוס (פי' מלשון ושמת דריש מדלא כתיב ונתת אותם אלמא דאטפוס קאי ולכך שייך שפיר לשון שימה בדפוס עיין בתוספות שם) וג' דפוסים היה שם נותנם לדפוס כשהוא בצק ובתנור היה לה דפוס וכשהוא רודם נותנם לדפוס כדי שלא תתקלקל ובאותו הדפוס היה מניח על השולחן. והא דאמרינן לקמן על טהרו של שולחן היינו שיהא הדפוס עומד על טהרו של שלחן [ורש"י ז"ל פי' פ' תרומה שיהא בדפוס עד שיתן על השלחן אבל על השולחן היה נותן בלא דפוס ולא נהירא]. שתים מערכות. יכול שמונה וארבע ת"ל שש המערכ' אי שש יכול שלש של שש ת"ל שתים עשרה אי י"ב יכול ד' ד' ד' ת"ל שתים מערכות שש המערכת (וכ"ה במנחות צ"ח ע"א) [והתם יש לגרוס תחלה אלו נאמר י"ב ולא נאמר שתים ושש הייתי או' ג' של ד' ד' ד' לכך נאמר שתים מערכות ואח"כ גרסינן אלו נאמר ב' מערכות ולא נאמר שש הייתי או' של ד' וח'] על השלחן הטהר. מכלל שהוא טמא מלמד שמגביהין אותו ומראין לעולי רגלים ראו חבתכם לפני המקום כו' (מנחות צ"ו ע"ב) ד"א על טהרו של שלחן עיין רש"י ז"ל. ד' סניפי' היו וכ"ח קנים: