אדרת אליהו · דברים · פרק 34 · פסוק 5

וימת שם נא' כאן שם ונאמר בלוחות הראשונים עלה אלי ההרה והיה שם מה שם כו' עומד ומשמש כו' ונתקיים כאן בקביעות ושם לא עמד אלא ארבעים יום וכן ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה וגו' וחזרו לו כאן מה שאבד בלוחות הראשונות וכמ״ש בר״מ קב״ה עתיד לאהדרא לך אבידה דאבדת בגין ערב רב דא כלה דילך דבזמנא דעבדו ערב רב ית עגלא נפלה כלה דילך הה״ד וישלך מידו את הלחת ומ״ש שם עתיד להחזיר לך ר״ל שאף בתחיית המתים לעתיד לבא יקום עם כל התורה הזאת ולא ישתכח ממנו:

עבד ה'. שאז זכה להקרא עבד ה' אף שבחייו ג״כ כתיב עבדי משה. שם לא זכה לקרוא עבד ה' עד הנה וזו היא המעלה הגדולה שבכולם. שנקרא עבד ה' כמ״ש עבד מלך. הדבק לשחוור כו' וכמ״ש בר״מ שם. אתו כלהו מארי מתיבתא ואשתטחו קמי' ואמרו קמי' וודאי קב״ה מליל בפומך ולך אנן סגדי' כו':

על פי ה'. כמ״ש למעלה שמיתתו הית' רצונית ע״פ ציווי השם:

ויקבר אתן בגי. מזל הי״ג מזלא עילאה שהיא כוללת הכל כל התיקונים וכל הקידושין. ואמר בגי הן ב' שמות:

בארץ מואב. הוא הדעת הנעלם והוא דרגא דמשה שכנגדו היה בבלעם וזהו ולא קם בישראל אבל קם באמות ואמרו בזוהר בדרגא דילי' וטינופא כו' וכמו שמבואר שנידון בש״ז רותחת והוא תכלית כל הטומאות לפי שהחטיאו את ישראל בנשים מדיניות וזהו שכתוב מול בית פעור כמו שכתוב בספר יצירה טוב כנגד רע ורע כנגד טוב ופעור נגד משה אלא שבס״א מוסיף א' בסוד כל המוסיף גורע ובסוד עשתי עשרה יריעו':

ולא ידע איש וגו'. כמ״ש (איוב כ״ח כ״א) ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים וגו' אפי' מעוף השמים שר ובשתים יעופף ואמר איש אפי' בני אדם שנ' עליהם עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו. נעלם מהם מקומו ומדרגתו וכן בכל הדורות ואפי' לימות המשיח וז״ש עד היום הזה: