וזה דבר הרצח. שמוסרין שני תלמידי חכמים שמא יהרגנו בדרך. וידברו אליו. ר״מ אומר מדבר הוא ע״י עצמו. א״כ מה ת״ל וזה דבר. שאם רצו אנשי העיר לכבדו יאמר להם רוצח אני:
קריאה במקור
אדרת אליהו · דברים · פרק 19 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אשר ינוס. יליף ניסה מניסה וניסה ממקו' כו':
שמה. ג' שמה כתיב. שם תהא דירתו. שם תהא מיתתו. שם תהא קבורתו:
וחי. שלא יפרוש רשתו' לשם בכדי שלא ירגיל גואל הדם לתוכו:
אשר יכה את רעהו. ולא נכרי:
בבלי דעת. פרט למתכוין להרוג את הבהמה וכו':
והוא לא שנא. פרט לשונא שאינו גולה:
מתמל שלשם. כל שלא דיבר עמו שלשה ימים באיבה הרי זה שונא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e07ea6f3ae88a40969617600af5de2152353f9daae551e7acc7ab8a592758fba