קריאה במקור

אדרת אליהו · ויקרא · פרק 17 · פסוק 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אשר יצוד עיין רש"י ז"ל. חיה. בין מרובה או מועט וכן עוף בין מרובה כו':
2
או עוף. מכאן אמר ר' יהודה שחט חיה יכסנ' ואח"כ ישחוט את העוף וחכ"א כיסוי א' לכולן שנא' כי נפש כל בשר [אינו בת"כ רק בחולין פ"ו ע"ב] א"כ מה ת"ל או לחלק:
3
חיה או עוף. יכול אפי' טמאים ת"ל אשר יאכל פרט לשוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר והשוח' ונמצאת טריפה או שור הנסקל כו' [חולין פ"ה ע"א] ושפך להביא שוחט לנכרים ולכלבים. ושפך וכסהו. במה ששפך יכסה שלא יהא המצות בזויות עליו. ושפך וכסה מי ששפך יכסה. ומניין שאם לא כסה הוא שיכסנו אחר [חולין פ"ז ע"א]. ת"ל ואמר לבני ישראל:
4
דמו. כל דמו. ר' יהודה אומר מקצת דם [חולין פ"ח ע"א]. וכסהו. יכול יכפה עליו כלי ת"ל בעפר. אין לי אלא עפר מניין לרבות שחיקת אבנים וחרסין כו' ת"ל וכסהו. יכול בקמח בסובין כו' ת"ל בעפר מה עפר מגדל צמחים אף כל שמגדל צמחים:
5
בעפר. שיהא עפר למטה ועפר למעלה [חולין פ"ג ע"ב ביצ' ז' ע"ב' כי נפש. להגיד מה גרם. כל אכליו לפי שנא' בנפש האוכלת ולא המאכל' [ת"כ לעיל פרש' ח' ה"ל ז'] שאין גדולים חייבי' על הקטנים יכול לא יהיו נכרתין על הקטנים שאין הקטנים נכרתין על עצמם אבל יכרתו ע"י גדולים ת"ל כל אכליו יכרת:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: e07ea6f3ae88a40969617600af5de2152353f9daae551e7acc7ab8a592758fba