אדרת אליהו · ויקרא · פרק 25 · פסוק 38

לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים. מכאן אמרו כל היושב בארץ ישראל מקבל עליו עול מלכות שמים וכל היוצא לח"ל כאלו עובד ע״א וכן בדוד הוא אומר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה׳ לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכי עלה על דעתינו שדוד המלך עובד ע״ז אלא שהי' דורש ואומר כל היושב בא״י מקבל כו'׃ וכי ימוך אחיך ונמכר. מלמד שאין אדם רשאי למכור את עצמו אלא א׳׳כ העני. מניין כשיהא נמכר אינו נמכר אלא לך ת״ל ונמכר לך. ומניין שאם ב״ד מוכרים אותו לא יהיו מוכרים אלא לך שנא׳ כי ימכר לך׃ אחיך. שתנהוג בו באחוה, יכול. אף הוא ינהוג בעצמו באחוה. ת״ל עבד יכול אף אתה תתנהג בו כעבד ת״ל אחיך הא כיצד אתה נוהג בו באחוה והוא נוהג בעצמו בעבדות׃ לא תעבד בו עבד' עבד. עיין רש״י ז״ל. ד״א לא תעבד בו עבדת עבד. בו אין אתה עובד עבוד׳ עבד אבל אתה עובד בבן חורין עבודת עבד׃ כשכיר. מה שכיר ביומו תתן שכרו אף זה כן׃ כתושב. מה תושב בטוב לו לא תוננו אף זה כן׃ יהיה עמך (כ״ה נכון ולא מן כי טוב לו עמך שהוא רק סיפור דברים ועיין בתוספות קידושין ט׳׳ו ע״א ובערכין למ״ד ע״ב) עמך במאכל עמך במשתה עמך בכסות שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא חדש אתה שוכב על מוכין והוא על תבן׃ עד שנת היבל. שלא יכנס בשנת היובל מאומה: