חמשיתו עליו. פרט לבת כהן שנשאת לישראל לנתין ולממזר שאינה משלמת חומש:
קריאה במקור
אדרת אליהו · ויקרא · פרק 22 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
איש. פרט לקטן. כי יאכל. אין אכילה פחות מכזית:
בשגגה. פרט למזיד:
ויסף חמשתו עליו. הוא וחומשו חמשה. עליו. ולא על מעשר [ור"ל מעשר ראשון יבמות פ"ו ע"א] עליו חומשו כמוהו (ב"מ נ"ד ע"א). ונתן לכהן את הקדש. שנתינתו לכהן מקדשו (פסחים ל"ב ע"ב) אבא שאול אומר ונתן. פרט לפחות משוה פרוטה. את הקדש עיין רש"י ז"ל. ולא יחללו לרבות את הסך. את קדשי בני ישראל. קדשי בני ישראל חייבין חומש ואין חייבין חומש משום קדשי נכרים. יכול אף על התרומה שבטבל חייבין חומש תלמוד לומר אשר ירימו לה' על המורם חייבין ואין חייבין על התרומה שבטבל מניין לזר שאכל את התרומה שהוא במיתה תלמוד לומר ולא יחללו ונאמר להלן ומתו בו כי יחללהו מה להלן במיתה אף כו' מניין לטבל שהוא במיתה ת"ל והשיאו אותם עון אשמה אף על הטבל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e07ea6f3ae88a40969617600af5de2152353f9daae551e7acc7ab8a592758fba