והשעיר אשר עלה עליו הגורל. שיכול שיהא נותנו על גבו ת"ל עלה עליו:
קריאה במקור
אדרת אליהו · ויקרא · פרק 16 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יעמד חי. עמידתו חי ושילוחו למיתה. ועד מתי זקוק שיהא חי ת"ל לכפר עליו ולהלן נאמר וכפר עד שעת מתן דמו של חבירו דר"י רש"א עד שעת וידוי דברים שנא' עליו כפרה שבגופו. לשלח אתו. אחד ולא שנים שאם נשפך הדם במתנות שבהיכל והביא זוג אחר משלח אחד מהן. לעזאזל. שיהא עז שבהרים וכה"א ואת אילי הארץ לקח ומניין שבצוק ת"ל אל ארץ גזרה. ומניין שבמדבר ת"ל המדברה. ד"א לעזאזל [אינו בת"כ רק ביומא דף ס"ז ע"ב] שמכפר על מעשה עוזא ועזאל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e07ea6f3ae88a40969617600af5de2152353f9daae551e7acc7ab8a592758fba