חמורה טומאת משא. פירשתי לעיל, והא דפירש"י הכא והא כבר פירש זה לעיל, י"ל דמדכתיב הכא והאוכל מנבלתה ליתן שיעור אוכל לנושא ולנוגע, ה"א כיון דהשוה אותן הכתוב לשיעור טומאה ה"ה נמי לענין כיבוס בגדים, מש"ה צריך רש"י לחזור ולפרש פה. וא"ל מנ"ל לרש"י, כבר תירץ הרא"ם כיון דלא מישתמיט קרא בשום דוכתא לכתוב בטומאת מגע יכבס בגדיו:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 11 · פסוק 40
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יכול. מה שפירש אותו אחר והנושא את נבלתה שלא כסדר, כדי שידבק הנושא עם הנוגע, להודיע ההבדל שביניהם, שטומאת משא חמורה מטומאת מגע וכדפירש לעיל, דאל"כ מה בא להשמיענו:
כדי אכילה והוא כזית. דהיינו חצי ביצה, והא דפירש"י לעיל אוכל הנאכל בבת אחת, ושיערו חכמים אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת, דהיינו ביצת שלימה. זה מיירי ע"י הדחק, והכא מיירי שלא ע"י הדחק. [ג"א] תימא דסוף סוף, לא שייך להכתוב שיכתוב שקר, דהא האוכל אין צריך כיבוס רק הנושא בלבד, ונ"ל דודאי קרא כפשטיה אתיא, היינו האוכל מנבלתה שתחבה לו בעצמו בבית הבליעה שאינו טמא בשביל אוכל, וטמא משום משא כשיעור אכילה:
הערב שמש. כבר פירשתי לעיל גבי במים יובא וטמא עד הערב, עיין עליו. וכן פירשתי כאן. הרא"ם פירש בענין אחר, שפירש אע"פ שטבל צריך הערב שמש, דאם לא כן ואחר ירחץ במים וטהר מבעי ליה, והערב שמש ר"ל ביאת שמשו, דהיינו צאת הככבים, דוטהר טהר יומא הוא, דאם לא כן ויטהר מבעי ליה, פ"ק דברכות. פירש זה בכאן ולא באחריני לפי שזה לא בא ללמד על שיטמאו עד הערב באחריני, אלא ללמד שיעור לנושא ולנוגע, פירוש כי אע"פ שכתוב בפרשת אמור ובא השמש וטהר, ההוא בשאר טומאות, והאי בנבילת בהמה וכתבי' בהאי ובהאי, עכ"ל והנראה לי כתבתי ודוק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b