לומר שאינו דוחה כו'. דקשה לרש"י ל"ל להזהירם עוד על שבת הא כבר הזהירם אלא לומר וכו'. וא"ת דלמא אדרבה לכך הוכפלה לומר לך אע"פ שכתוב לא תעשו כל מלאכה מ"מ מלאכת המשכן דוחה שבת. וי"ל כיון דכתב בתחלה פרשת שבת ואחר כך פרשת מלאכת המשכן ודאי אותו שנכתב תחילה הוא עיקר והשני נדחית מפניו ותדע לך שכן הוא דאם לא כן קשה למה מרע"ה היפך הענין דבפרשת כי תשא בדבור הקב"ה למשה הי' אזהרת שבת לאחר מלאכת המשכן ולהכי כתיב שם אך את שבתותי תשמרו וגו' ופירש"י כל אכין ורקין מיעוטין הן למעוטי שבת ממלאכת המשכן א"כ קשה למה לא אמר משה לישראל הענין כמו שצוה הקב"ה אלא מ"ה הקדים כדי להודיע שאין מלאכת המשכן דוחה את השבת:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 35 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b