תורה שבעל פה. דקשה לי', דואותי צוה ודאי קאי אלעיל מיניה אויגד לכם וגו' עשרת הדברים, דמשמע באותו זמן צוה ה' את משה ללמד את ישראל, והא באותו זמן לא נצטוו אלא בי' דברות, ואי אעשרת הדברים קאי, מאי ללמד אתכם חקים ומשפטים דקאמר. אלא ודאי קאי אתורה שבע"פ שבעשרת הדברות, דהיינו כללותיהן ופרטותיהן ואת כל המצות הנכללות בהן: הגור אריה פי' דכתיב ללמד, דתורה שבכתב שייך לומר בה נתינה, דמאחר שהיא כתובה לפני האדם יוכל ללמוד אותה מעצמה:
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 4 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b