רובו של ראשון ורובו של אחרון כו'. אף על פי שהולד אינו ניכר אלא עד ג' חדשים דהוא שליש של ימי עיבורה ה"מ היכא דילדה לט' אבל תמר ילדה לז' חדשים מדכתיב ויהי בעת לדתה ולא כתיב וימלאו ימיה כמו גבי רבקה וכדפירש"י בפ' ואלה תולדות (לעיל כה כד) לכך היה הולד ניכר קודם ג' חדשים:
קריאה במקור
שפתי חכמים · בראשית · פרק 38 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואמצעי שלם. וא"ת מנ"ל לרש"י דלמא איפכא הראשון והשני שלם והאחרון לא היה שלם או הראשון לא היה שלם והשני והשלישי היו שלימים. וי"ל דא"כ לא יהיה רק ב' חדשים ועשרה ימים שהרי מחדש א' לא יהיה רק י' ימים שהוא שליש של חדש זה אינו נקרא חדש כיון שהוא מיעוט של חדש וקרא קאמר כמשלש חדשים כלומר ג' חדשים שלמים. והרא"ם פי' דאפשר שאין העובר ניכר בשליש ימי עיבור רק שרוב ראשון ואמצעי שלם ורוב שליש בג' חדשים שלמים דרובו ככולו משום דחדשים גורמים:
שם דבר מעוברת כו'. ר"ל לפי שמצאנו הרה לשון עתיד כמו הנך הרה ויולדת בן (לעיל טז יא) והכא לא שייך למימר הכי שהוא לשון עתיד דמי יאמר להם שהיא עתידה להיות הרה ל"פ שהוא שם דבר:
בתו של שם היתה שהוא כהן כו'. לאו דוקא בתו דהא שם כבר מת כשהיה יעקב בן חמשים שנה ועתה הוא יותר מבן ק"י שנה אלא ממשפחתו:
לפיכך דנוה בשריפה. ואם תאמר ולמה מחייבה בשריפה הא לאו נשואה היא וגם לא מאורסה היתה ובת כהן אינה בשריפה אלא כשהיא נשואה או ארוסה ומה שהיתה זקוקה ליבם לאו בת מיתה היתה אלא לאו שלא תהיה אשת המת החוצה (דברים כה ה). י"ל דלכך דנוה במיתה כדי לאיים על הבריות שלא יפרצו הדור ויקלקלו וכיון דדנוה במיתה דנוה בשריפה דהא מצינו בשאר מקום דבת כהן דינה בשריפה. וזה גם כן דעת רש"י שפי' לפיכך דנוה בשריפה וכמו שפי' הרא"ם. ומהרש"ל כתב וקשה והלא פנויה היתה ויש לומר דשומרת יבם היתה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b