קריאה במקור

שפתי חכמים · ויקרא · פרק 22 · פסוק 25

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
בעל מום. פירוש דוקא לקרבן יחיד שהביאו לכהן להקריבו אז לא יקבלו בעל מום אבל אם הם תמימים יקבלו כמו שפירש רש"י איש איש לרבות עובדי אלילים וכו': [נח"י] בפ"ק דחולין דף י"ג הקשו התוס' ל"ל איש לרבות את הנכרים תיפוק ליה מדכתיב ומיד בן נכר לא תקריבו את אלה דהיינו בעלי מומין משמע הא תמימים תקבלו מהם ותרצו דה"א דבעל מום עובר עליהן בלאו ועשה, הא תמימים איסורה מיהא איכא קמ"ל איש איש:
2
לכפר. פירוש דמלא ירצו לכם משמע שהם אינם מקובלים לכם ואינו נופל לומר על זה מלת לכם אם לא שיוסיף מלת לכפר גם שינה מלת לכם וכתב עליכם כי אם מלת כפרה אינה נופלת רק ל' על כמו ונרצה לו לכפר עליו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
רישיון המהדורה
CC-BY
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b