כמו וחלצה. כלומר פירוש של וישלפון יטלם משם, ואח"כ מפרש מנ"ל לתרגום שפירש כן ומפרש כמו וחלצה נעלו, אבל רש"י לא מצי לפרש על הקרא יטלם משם, דמנין לו. ואיני מבין דבריו. והלא מפרש בקרא והשליכו אתהן. ועו"ק, הלא בכל מקום שפירש רש"י כתרגומו אין הפשט כמו העברי, וכאן גם העברי כן הוא כמו וחלצה. ונראה דקשה לרש"י דהל"ל וחָלצו בקמ"ץ החי"ת כמו וחָלצה ולא בחירי"ק שהוא ל' הפעיל, כיון דכתיב וצוה הכהן הרי יפול עליו ויפעלו, לא ויפעילו. לכן מביא התרגום וישלפון, ופירושו שלם. ועוד חילצו בחיר"ק לשון זירוז, ואין שייך כאן לשון זירוז, ומביא התרגום וק"ל. נלי"ט:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 14 · פסוק 40
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בעודן בו. [ג"א] אבל אם אינם בו אינם מטמאים את מקומם, דקרקע עולם אינה מקבלת טומאה כמו בית המנוגע דכל הנכנס בו טמא מפני שהנגע בבית בו, וכן בעוד שהאבנים אשר הנגע בו במקומם מטמא המקום בשביל הנגע שיש באבנים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b