שפתי חכמים · בראשית · פרק 19 · פסוק 24

כ"מ שנא' וה' הוא ובית דינו. כלומר בית דינו וה' הסכימו לדבר זה וא"ת למה הקדים הב"ד קודם ה'. [מנחת יהודה]: ולא קשה מידי דהב"ד לא נכתב בהדיא בקרא רק נרמז באות וי"ו דוה' וא"כ איך אפשר להקדים ה' קודם הב"ד במלה אחת. [מהרש"ל]: ואין להקשות למה לא מפרש ג"כ לעיל (יח יז) גבי וה' אמר המכסה אני מאברהם וכן לקמן (כא א) גבי וה' פקד את שרה. הרא"ם נתן טעם לכלם עיי"ש באורך. [מנחת יהודה]: ולא קשה מידי דכ"מ שנאמר וה' הוא וב"ד ר"ל כשאינו נמשך משלפניו דוקא דאל"כ הל"ל הפעולה קודם ה' כשהוא תחילת דבור וענין כגון הכא וימטר ה' ולא וה' המטיר דמשמעות אמצע ענין והרי באמת תחלת ענין לכך צריך לומר לרמז בו הוא וב"ד אבל וה' אמר המכסה היא וי"ו החיבור נמשך משלפניו ויקומו משם וגו' שהלכו להשחיתו ועי"כ ה' אמר המכסה וגו' כדפירש"י שם אני נתתי וכו' עד ולא אודיע לאב וכו' וכן וה' פקד וגו' פי' רש"י סמך פרשה זו לכאן ללמד כל המבקש וכו' ש"מ דרש"י פי' וי"ו של וה' פקד להורות שנמשך למעלה אבל הכא לא נמשך משלפניו כלל ואדרבה כתיב השמש יצא וגו' ואח"כ המטיר וגו' ובאמת המטיר קודם שיצא השמש כמ"ש (פסוק טו) וכמו השחר עלה וגו' ופירש"י בזמן שהחמה ולבנה שולטים וכו' ודו"ק. [מהרמ"ש]:

בעלות השחר וכו'. כלומר דוה' המטיר לא קאי אקרא שלפניו השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה ואח"כ כשבא לצוער המטיר אלא ה"ק וה' המטיר כלומר כבר קודם שבא לוט לצוער אלא מעלות השחר קודם שיצא השמש על הארץ:

אמר הקב"ה אם אפרע מהם ביום וכו'. וקשה והלא כולם יהיו נשחתים ומה יכולים לדבר וי"ל דהקב"ה היה רוצה להראות שאע"פ שלא יהי' להם פתחון פה אפ"ה לא יחזרו בתשובה. [מהרש"ל]: לא קשה מידי דר"ל עובדי חמה ולבנה שבשאר מקומות יאמרו כן ולא עובדי חמה ולבנה שבסדום שנשחתים והא דפירש"י לא היינו חרבין דמשמע שאותן שבסדום יאמרו כן על עצמן י"ל דגם על אותן שבשאר מקומות שייך לשון זה כאלו מדברים על עצמן ע"ד (שמות יח ט) ויחד יתרו נעשה בשרו חדודין. [מהרמ"ש]:

בתחלה מטר ונעשה גפרית ואש. דקשה לרש"י למה כתיב המטיר ולא כתיב והשליך: ועוד דק"ל המטיר וגו' דברים סותרים זה את זה גפרית אינו מטר ל"פ בתחלה וכו'. [ממ"ש]: