היא אשתו כו'. וא"ת דלמא לחם ממש הוא. וי"ל דרש"י דייק מדכתיב בדבריו של יוסף (להלן פסוק ט) ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך משמע דכל דבר הפקיד בידו חוץ מאשתו לכך צ"ל דלחם הוא אשתו:
קריאה במקור
שפתי חכמים · בראשית · פרק 39 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כיון שראה עצמו מושל כו'. דאל"כ מה ענין זה לכאן: ק"ל דבכל מקום ויהי פירושו שנתהוה עכשיו ולא קודם לכן ויוסף משעת לידתו היה יפה תואר ומסתמא גם יפה מראה וע"ז תירץ כיון שראה עצמו מושל וכו' ולא עשה זה קודם לכן. [נח"י]:
אני מגרה בך הדוב מיד. מדכתיב לעיל (לז לג) חיה רעה אכלתהו והיינו דקאי על אשתו של פוטיפר כדפירש"י לעיל לכך קרי לה בלשון חיה. ומה שכינה אותה בשם דוב כי מה הדוב הזה אין לו מנוחה כי תמיד מנענע את עצמו כך אשת פוטיפרע לא היה לה מנוחה כי היתה מחזרת אחר יוסף להבעל לו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b