שהיו יולדות ששה בכרס אחד. הרא"ם כתב דאיתא בש"ר (א, ח) דמפיק לה מששה לשונות. ולי נראה, דאתיא כמ"ד בילקוט, לגדול שבשרצים אתה מדמה אותן, דהא עכבר ילדה שיתא. ונראין דברי מדרש להרב במלת וישרצו. משמע דממלת וישרצו לחוד הוא דמפיק לה. והיינו מדהפסיק הכתוב במלת וישרצו בין פרו ובין וירבו שלא כמנהג, אלא ודאי להכי הפסיק, כי פרו פירושו אחד מוליד אחד, ורבו משמע אחד מוליד הרבה, וכמו שפירש הרב פרשת בראשית (א, כב), ולכך הפסיק במילת וישרצו, להודיע שסך הרבייה היתה כגדול שבשרצים. [נחלת יעקב. ועיין בג"א דברים נכוחים]:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 1 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b