שלא נכש שלא כסח. נוכש שמלקט עשבים מתוך הזרעים. כסח. קציר. עודר. חפר:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 26 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הרי שניו קהות. ופירש ותם לריק כחכם אחר העמל והטורח וכו' שאז שניו קהות שאם פירוש כחכם על ממונם הבא מכח לא היה צריך לומר דכבר כתיב ונתתי שמיכם כברזל וגו' ומסתמא ותם לריק: [ג"א] גם אין לומר שיתום כח גופם דא"כ לא הל"ל לריק אלא ותם כחכם:
שאתה מוביל. דק"ל ל"ל למכתב ארצכם היה לו לכתוב ולא תתן הארץ כמו שכתוב לעיל בברכה ונתנה הארץ יבולה אלא ארצכם משמע אף מה שאתם מביאים שם בשעת הזרע משלכם אפי' זה לא תוציא. א"נ דייק מדכתיב יבולה לשון מוביל שהוא מביא. רא"ם:
מן הארץ יהא לקוי. דק"ל דהל"ל ועץ לא יתן פריו אבל הארץ למה לי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b