בשעת שבירה ומיתה. שהרי אמר וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו וגו' משמע שאין עמו לא בשעת שאלה ולא בשעת שבירה ומיתה שהרי בעליו אין עמו קאי אשניהם לכך שלם ישלם הא היה עמו באחד מהם לא ישלם וכתיב אם בעליו עמו לא ישלם טעמא דאיתא בתרווייהו הא איתא בחדא וליתא בחדא חייב א"כ סתרי להדדי אלא ע"כ צ"ל הא דפטר לעיל אם היה באחת מהן היינו אם היה עמו בשעת שאלה אעפ"י שלא היה עמו בשעת שבירה ומיתה והא דחייבו למטה היינו אם היה עמו בשעת שבירה ומיתה ולא היה עמו בשעת שאלה ואיפכא ליכא למימר דהכי מסתברא דשאלה עדיפא שכן חייב במזונותיה על ידה:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 22 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם הוא השור כו'. הוסיף השור להורות שהמתואר של שכיר הוא השור הנרמז בוכי ישאל כדלעיל ומפני שמלת שכיר הוא מורה על השור הנרמז במאמר וכי ישאל וא"כ איך יהיה השור שאול ושכיר לפיכך הוסיף לומר אינו שאול אלא שכיר להורות שכוונת הכתוב בזה אינו רק לשאול המונח הראשון שהוא השאול לומר שאינו שאול אלא שכיר:
ליד השוכר הזה כו'. מפני שהביאה מורה על ביאת דבר בדבר והכתוב קיצר בלשונו הוצרך לפרש שבא ליד השוכר. ולהודיע הטעם למה לא יהיה דינו של זה כדין השואל להתחייב באונסין לכך פי' שלא בא לידו בתורת שאלה אלא בשכרו בא ולפי זה יהיה בא בשכרו הפוך שהי' ראוי להיות בשכרו בא כדי שיובן מזה ולא בשאלה ומפני שכוונת בא בשכרו הנאמר בקרא הוא לפוטרו מן האונסין הוא בא ולא להודיע משפטו לפיכך נחלקו חכמי ישראל מה משפטו אם כשומר חנם אם כשומר שכר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b