ולא עבר זר בתוכם כו'. פי' ואין זר לדמות להם. אי נמי שסמך ברכת יהודה לראובן ולא בירך לוי אחר ברכת ראובן:
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 33 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אמר משה מי גרם לראובן שיודה יהודה וכו'. ואם כן לפי זה וזאת ליהודה הוא בלשון בתמיה. והא דפי' מי גרם לראובן וכו', הכי פירושו, מי גרם לראובן שיודה בפרהסיא, יהודה, אבל קודם לכן הודה בצנעה, כדפרש"י לעיל בפ' וישב (בראשית לז כט) דראובן היה עוסק בשקו וכו'. וזה היה קודם מעשה תמר ויהודה, שמע מינה דקודם לזה נמי הודה. אלא על כרחך צריך לומר בצנעה היה עוסק בשק וכו', ואחר שהודה יהודה, היה עוסק בשקו אפילו בפרהסיא. וכן תירצו התוספות פרק החובל (ב"ק צב.):
דבר אחר שמע ה' קול יהודה כו'. כי לפי' ראשון קשה, הוה לי' לומר קבל ה' קול יהודה, שאם ישמע אליו ולא יקבל תפלתו מה תועלת יש בשמיעה. לכן פי' דבר אחר וכו'. ויהיה מלת שמע רמז לשם שמעון. ולפי' דבר אחר קשה, למה רמז לברכת שמעון בברכת יהודה, ולמה לקח שמעון חלק בתוך נחלת יהודה. לכן פי' גם טעם ראשון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b