שפתי חכמים · במדבר · פרק 13 · פסוק 33

שנפלו. כמו שכתוב ויראו בני אלקים את בנות האדם וגו'. דאל"כ נפילים נפילים למה לי, אלא ודאי נפילים השני מל' נפילה ממש, כלומר ושם ראינו מאותן שנפלו מן השמים, הם שמחזאי ועזאל:

אומרים זל"ז נמלים. רבים מתקשים בדבור זה דכתיב וכן היינו דמשמע חגבים, ורש"י פירש שמענו אומרים נמלים ורא"ם הגיה חגבים, ואין נראה, חדא דבכל ספרים ישנים כתב נמלים, ועוד דאי כחגבים הוא האמת לפי ערך המדה דרך משל ק' חגבים זה על גבי זה הם כק' אדם וכן הנפילים הם גבוהים כקומת בני אדם א"כ הו"ל לקצר ולכתוב והיינו נגדיהם כחגבים ותו לא, מאי ונהי בעינינו שהוא רק למראית עין. ועוד קשה הלא הנפילים ראו כל עמי הארץ שאינן נפילים, ואם כן למה אמרו נמלים יש בכרמים כאנשים, כאלו לא ראו רק נפילים גבוהים דוגמתם. ונראה דהענין ידוע דמי שרואה מגבוה לנמוך נראה הדבר יותר קטן ממי שעומד בארץ ורואה אותו דבר במקום גבוה והטעם כי חוש הראות מעין הוא אשיי ודרך אש לעלות למעלה ומקרב הנראה לעין ואין אחד מהם רואה האמת לפי המדה. והנה המרגלים מכוונים להוציא דבה בכל דבור ודבור ואמרו וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות ר"ל ולא הורגלו בקטנים כמונו ואמרו ונהי בעינינו כחגבים ר"ל אנו עומדים למטה ורואים גובה הנפילים ושיערנו בעצמנו נגדיהם כערך חגב אל אדם ובאמת אנו יותר קטנים מערך זה כי אנו רואים למעלה כנ"ל וטעינו בראיה וכן היינו בעיניהם, ר"ל וכן לפי ערך הטעות שטעינו בראייתנו מנמוך לגבוה לשער עצמינו יותר מגדלו כן טעו הנפילים בראותם מגבוה לנמוך לשער אותנו יותר קטן מהאמת ולזה אין נחשבין לכלום בעיניהם רק כנמלים ואין להם מורא כלל אף שאנו ס' רבוא. וע"ז קשה דלמא הם יודעים לשער האמת ולא טעו ואם כן מאי וכן, ועוד דלמא הש"י מדמה אותנו גדול בעיניהם לכן פי' שמענו אומרים נמלים ודו"ק. נלי"ט:

שמעניקים חמה. פירש"י בגמרא כאלו צוארם נכנס בחלון שהחמה יוצאה משם, ופי' מעניקין חמה שהנקב שממנו החמה נראית נעשה ענק לצוארם. והא דלא פירש"י לעיל בפסוק וגם ילידי הענק. י'ל דלעיל י"ל דלמא אביהם הראשון היה שמו ענק ועל שמו נקראו כולם בני ענק, כמו שאנו אומרים על כלל האומות בני נח, אבל הכא כתיב ושם ראינו את הנפילים וקשה למה קוראן נפילים, אלא משום שהם בני שמחזאי ועזאל, ואם כן קשה למה קראן בני ענק, אלא ודאי משום שמעניקין וכו' (עיין בתו' דסוכה דף כ"ב):