ועוקם לצד צפונו. ר"ל שעיקם לצד ארץ ישראל ומתרחב המיצר, נמצא שארץ ישראל מתקצר, דכל כמה שמרחיב המיצר לתוך ארץ ישראל מתקצר ארץ ישראל:
קריאה במקור
שפתי חכמים · במדבר · פרק 34 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לפנים מן המצר. מדכתיב מנגב למעלה עקרבים משמע שהגבול דהיינו המיצר בדרומה של מעלה עקרבים, אבל היכא שכתיב ועבר משמע שעבר המיצר תוך העיר:
אל צין. דה"א בסופו במקום למ"ד בתחילה:
ונמשך. פי' שהגבול של ארץ ישראל מתפשט בצד דרום של עולם וא"כ מתרחב הגבול של א"י לצד צפון של עולם, ודו"ק היטב:
ולשון ונסב האמור כאן. כלומר מה שכתיב ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים, אין פירושו כונסב דלעיל, דלעיל פי' שהמיצר היה מתעקם לא"י ונמצא שא"י מתקצר והמיצר מרחיב, אבל ונסב דכתיב כאן היה מתעקם לנחל מצרים שהוא דרומו של עולם, ונמצא שמתקצר המיצר וא"י מרחיב:
ומשם והלאה. כלומר שלא היה מרחיב יותר משבא לחצר אדר, אלא עומד ברוחב הראשון, אבל מעצמון התחיל לקצר ובא לו לנחל מצרים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b