קריאה במקור

שפתי חכמים · במדבר · פרק 16 · פסוק 14

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אמרת לנו אעלה אתכם. כלומר ולולי שנדר להם להביאם לא אמרו לו זה כי לא הי' מחוייב להביאם והפך המקרא להורות, שהיה המקרא ראוי להיות המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש ולא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו, להמיתנו כך שתשתרר, שלפי זה לא תצטרך למלת אף ולכן השמיטה, אבל לפי סדר הכתוב צ"ל לא די שעשית לנו הרעה למות במדבר אלא אף הטובה שנדרת לנו לא עשית, שאלו עשית לנו הטובה גם הרעה היינו מקבלים. שאם נפרש כן היה קשה מה הוא שהתרעמו על הטובה, כיון שימותו מה להם לארץ זבת חלב ודבש. לכן מהפך רש"י הכתוב כי לפי פי' יהיו שני דברים, ולא עוד אלא שגזרת עלינו מיתה ודו"ק:
2
אפי' אתה שולח לנקר. דקשה פשיטא שאם תנקר עיניהם שלא יוכלו לעלות:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
רישיון המהדורה
CC-BY
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b