של לוחות הראשונות כו'. שהם כלים בי"ז בתמוז ולא הכלים בכ"ח באב. והא דהוקשו מ' ימים האחרונים לראשונים, לא בא להשמיענו שהיו ברצון שלם כמו הראשונים, דזה אינו, שהרי הראשונים היו ברצון שהרי עדיין לא חטאו בעגל, אבל האחרונים לא היו ברצון אלא לענין נתינת הלוחות, אבל לענין כפרת העגל לא היה עד סוף מ' יום שהוא יום כיפור שאז אמר סלחתי כדברך, ועל כן הוקבע היום לכפרה ולסליחה, רק ההיקש בא להודיענו, שאלו מ' יום הנזכרים בפסוק ואנכי עמדתי בהר, אינם המ' האמצעים אלא מ' יום אחרים, שהיו ברצון ולא בכעס, ומזה נלמוד שמשה עמד בהר ק"ך יום:
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 10 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b