לשדות. דאל"כ היה ראויה לאסור אף לעשות גומא בארץ. לכן פירש"י לשדות ולכרמים והוכחתו מדכתיב שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור משמע דוקא שדות וכרמים אסור אבל גומא מותר. והא דלא פירש"י זה לעיל גבי ושבתה הארץ. יש לומר דה"א מנ"ל דלמא אף חפירות קרקע אסור אבל הכא כתיב בהדיא שדה וכרם:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 25 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שקוצצין. והא דלא פירש"י זה לעיל גבי ושש שנים תזמור כרמיך י"ל דלעיל ה"א דתזמור לשון נטיעה היא כלומר שלא יטע זמורות להיות כרם אבל הכא כתיב וכרמך לא תזמור כתיב כרמך ברישא ש"מ שהיא כרם נטוע כבר וא"כ מאי לא תזמור אלא ע"כ פירושו לשון כריתות הוא:
ותרגומו לא תכסח. והא דלא פירש כתרגומו י"ל שאף הוא לשון מקרא קוצים כסוחים. וכן מצינו בפרשת ויצא חום פירש"י שחום והוא כתרגומו ולמה לא פירש כתרגומו אלא משום שאף הוא לשון משנה שחמתית כו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b