כתרגומו ית מברכיא כו'. כלומר הלוים המברכים לישראל. דאם הוא קאי על הברכה ממש למה כתיב ונתת, והרי אין בה ממשות, אלא קאי על הלוים, כלומר ונתת את המברכים לישראל, וזה הלוים. ועי"ל דאי קאי על הברכה ממש, א"כ יהיו כל ישראל הנותנים הברכה כלפי הר גריזים, ואינו כן, שהרי בפרשת כי תבא (להלן כז יב) כתיב שנותני הברכה הם הלוים לבדם. אלא הציווי הוא לכל ישראל שהם יתנו הלוים המברכים כלפי הר גריזים, אבל לא מפני שאין נופל בה לשון נתינה, כי מצינו (ויקרא טז כא) ונתן אותם על ראש השעיר שפירושו ג"כ בפה. [הרא"ם]:
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 11 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כלפי הר גריזים כו'. דכתיב בפרשת כי תבא (להלן כז יב-יג) ששה שבטים יעמדו על הר גריזים וששה בהר עיבל, א"כ ש"מ שישראל היו עומדים על הר גריזים והלוים בין ההרים עמדו:
הופכין פניהם ופתחו בברכה ברוך האיש וגו'. אע"ג שלא מפורש בפרשת כי תבא בקרא רק ארור האיש אשר יעשה פסל וגו', אבל לא נאמר ברוך האיש וכו', מ"מ כיון דכתיב הכא את הברכה ש"מ דהיה שם ברכה, ומסברא הוא שפתחו תחלה בברכה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b