אלא שנוי. כלומר ששינה אותה מקודש לחול אע"פ שלא נהנה ממנו כגון אם נתן גזבר מעות של הקדש לחבירו והלך חברו והוציאן מרשות הקדש הגזבר מעל כדתנן במסכת מעילה פרק הנהנה. והגירסא הנכונה אין מעילה אלא שנוי ולא גרסינן בכל מקום ופירושו אין מעילה זו וכו' הרא"ם: [ג"א] והקשה הרא"ם דמעילה דכתיב באשם גזילות אינו שינוי שהרי הכובש שכר שכיר וכופר במלוה אינו מוציאו מרשות הבעלים ונאמר בו כי תמעול וקושיא זו אינו כולם דודאי מוציאו מרשות בעליו דהא קיי"ל כפר במלוה ועמד בכפירתו אין השביעית משמט אותן ואם לא היה שינוי והיה כאשר היה מתחלה היה השביעית משמטתו ולפיכך נקרא זה שינוי: והד"ד מתרץ דגם שם נקרא הוי שינוי רשות שהרי אין חיוב שם אלא בנשבע על שקר וא"כ פונה עצמו מן הקב"ה במה שמזכיר שמו לשוא ופורק עול ממנו ודמיא לע"ז שנזכר אחר זה:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 5 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והיכן. פירוש דילפינן חטא חטא מתרומה בג"ש נאמר כאן וחטאה בשגגה ונאמר בתרומה ולא ישאו עליו חטא וגו' מה חטא האמור בתרומה שנהנה בה כדכתיב ואיש כי יאכל קודש בשגגה שהוא נהנה באכילתה אף חטא הנאמר כאן שנהנה מן ההקדש ואפי' לא שינהו מרשות הקדש לרשות הדיוט ולא פגם בו כגון ששתה בכוס של זהב או שנתן טבעת של הקדש בידו ופירוש וחטאה או חטאה כלומר ששינה מרשות לרשות ולא נהנית או נהנית ולא שינתה מעל והביא אשמו וגו':
על האוכל. פירוש כיוצא בזה משאר הנאות הכוללות באכילה ולא קפיד רחמנא אפגימה אף כאן כן שלא הזהיר רחמנא אלא על האוכל וכיוצא בזה ולא על פגימה שאם לבש כסות של הקדש ונהנה בו שוה פרוטה אע"פ שלא פגם שוה פרוטה יהא מעל ת"ל תמעול מעל ריבה כלומר אם הוא דבר שדרכו לקבל פגם אע"פ שנהנה לא מעל עד שיפגום כדתנן הנהנה מן ההקדש אף ע"פ שלא פגם שוה פרוטה מעל דברי רבי עקיבא וחכ"א דבר שיש בו פגם לא מעל עד שפיגום וכל דבר שאין בו פגם כיון שנהנה מעל כיצד נתנה קטלה בצוארה וטבעת בידה ושתה בכוס של זהב מעל:
תמעול מעל ריבה. לאו דוקא ריבה דהא לאו מרבוי דרשינן אלא מדאקשיה לע"א דכתיב ביה מעילה וימעלו באלקי אבותם ומה ע"א דאית ביה שינוי דעד עכשיו קודם שהשתחוה לה היתה ברשותו ומותרת בהנאה ועכשיו נשתנה רשותה ונכנסה ברשות ע"א ונאסרה בהנאה שזו היא פגימה והיינו ריבה שהכתוב ריבה לה ע"י הקישא זו דאף כאן אם הוא דבר שדרכו לקבל פגם אף אם נהנה לא מעל עד שיפגום רא"ם:
יצאו קדשים קלים. פי' שבשר קדשים קלים בין לפני זריקה בין לאחר זריקה אין בהם מעילה מפני שאינם מיוחדים לשם לבדו רק שאינם נאכלים אלא לפנים מן החומה והותרו להדיוט ואוכלן וכן בשר חטאות ואשמות קודם זריקה מועלין בהן אבל לאחר זריקה אין מועלין בהן כיון שהותרו לאוכלין לכהנים:
לשון קשה. עיין לעיל בפרשת ויצא על פסוק אילי צאנך וכו':
שוה ב' סלעים. הודיענו בזה שפירוש בערכך הוא שוין ולא הערכה ממש שאינו נופל פה לשון הערכה ושומא אלא שוין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b