ועל אחיו הכהנים. וא"ת ולמה לא כפר אהרן על אחיו הכהנים בוידוי ראשון שהתודה בעדו ובע דביתו. וי"ל משום דכתיב התקוששו וקשו, ואמר ריש לקיש קשוט לעצמך ואח"כ קשוט אחרים, לכך התודה אהרן מתחלה בעדו ובעד ביתו לבדו ואח"כ בוידוי שני התודה נמי בעד אחיו, ומלת ביתו נאמרה גם על אחיו שנ' בית אהרן וגו': [ג"א] וא"ת למה צריך לכפר עליו שני פעמים, וי"ל על החטא שאירע בין וידוי הראשון לוידוי שני, שכן אחז"ל, ראוים היו ישראל להקריב קרבנותיהם בכל שעה, אלא שחס עליהם הכתוב, וכאן אחר שהוצרך להתוודות בלאו הכי על אחיו הכהנים חזר והתודה על חטאו, ועוד מפני שאין הפר רק של אהרן אינו ראוי שיהיה מתודה עליו בשם הכהנים בלבד, אלא שהם טפילים לאהרן, שהם בית אהרן, לפיכך חוזר ומתודה בווידוי שני, אני וביתי הכהנים, שהם טפילים לאהרן:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 16 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
טומאת מקדש. מזה רוצה גם כן להוכיח דמה שכתוב ובעד ביתו דקאי על כל אחיו הכהנים, שהרי כל כפרתו אינו אלא על טומאת מקדש וקדשיו, א"כ כל הכהנים צריכין כפרה על זה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b