מקדשין אותו בב"ד. כלומר ולא בעשור לחדש שבו העברת השופר של יובל דא"כ את שנת החמישים שנה למה לי הא ממילא שמעינן דשנת החמישים שנה מקדשים. ואין להקשות דמהכא משמע דמתחילת השנה נעשו בני חורין ולעיל כתיב והעברת שופר וגו' בי' לחדש לעניין מה היא העברת שופר בי' הא כבר מקודש השנה לכל מילי מתחילת השנה כבר תירצו בגמרא פ"ק דר"ה מר"ה עד יום הכפורים לא היו העבדים נפטרים לבתיהם ולא משתעבדים לאדוניהם אלא אוכלים ושותים ועטרותיהן בראשיהן כיון שהגיע יום הכפורים תקעו ב"ד בשופר נפטרים עבדים לבתיהם ושדות חוזרות לבעליהן:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 25 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כמדייר. ומוביל סחורתא בכל מדינתא. ופי' הערוך כמדייר דיירא פי' שירוץ נושא הסבל הסוחר ומוליך סחורה בכל מקומות. מדייר. לשון ריצה. דיירא. לשון סבל מדוור בשני ווי"ן ורש"י פירש שם כמדייר בי דיירא מי שהוא ברשותו לגור בכל מלון שירצה:
שהשדות. ולפי זה מקרא מסורס הוא וצריכין לומר ושבתם אחוזתו אל איש כלומר ולא הבעלים חוזרים לשדות כמובן מושבתם איש וגו':
לרבות את הנרצע. פי' הנרצע שפגע בו יובל קודם שש לרציעתו כדתניא בת"כ ובקידושין דף ט"ו. וא"ת והלא כבר כתיב וקראתם דרור ופירש"י לעבדים בין נרצע וכו' ולמה כתב ואיש אל משפחתו. וי"ל דמה שפירש"י על וקראתם דרור לעבדים בין נרצע כו' הוא יליף מאיש אל משפחתו תשובו כי זהו עיקר הפסוק וראייה לדברי שהרי פירש"י בואלה המשפטים על ולעולם בהם תעבודו עד היובל ומקשה או אינו אלא לעולם ממש ת"ל ואיש אל משפחתו תשובו ולא מביא קרא דוקראתם דרור אלא ש"מ דזה עיקר. ועי"ל דאי לא כתיב אלא וקראתם דרור לבד ה"א ה"מ שיוצא ביובל היכא שמכרוהו בית דין אבל מכר עצמו לכ לכך נאמר ואיש אל משפחתו תשובו או להיפך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b