אף עליהם גזר כו'. מקשים העולם, אם כן, מאי דכתיב הבה נתחכמה לו למושיען של ישראל שכבר נשבע וכו', מאי נתחכמה שייך, הא משום איצטגניניו היה זה שציוה להשליך ליאור, משום שעתיד ללקות במים. וי"ל דלעיל לא צוה אלא על העברים, ועל אותו ציווי נאמר מאמר הבה נתחכמה לו למושיען של ישראל, אבל אותו יום שנולד משה היה ציווי אחר אף על המצרים, שישליכו אותן למים כל הנולדים באותו יום לבד, וזה היה בעבור שאצטגניניו אמרו שילקה במים, ולא היו יודעים אם ממצרים הוא, כדפירש"י ז"ל:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 1 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b