מכת מותן. י"מ שהוא לשון המתנה כלומר שהבריות ממתינין וצופות שכל שעה יקל ממנו החולי וירפא וכשמת נבהלים הבריות שמת מיתה פתאומית. וי"מ אותו לשון מתניים ר"ל מכה המתחלת ממתניים ואותה מכה מבהלת אותו ולשון מותן מלשון אוזן ששמע על הר סיני וכו' כלומר שהיה לו לומר אזניים ה"ה נמי מותן לשון מתניים:
קריאה במקור
שפתי חכמים · ויקרא · פרק 26 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ד"ה וזרעתם שנה שני' מצמחת. ר"ל וכשיארע פעם שנית שמצמחת:
לימי המצור. ר"ל ומאספין להן תבואה כדי שיהא להם לאכול כשצרין על עיירות ישראל:
מבפנים. וא"ת מנ"ל לרש"י לפרש כן הא כתיב ונגפתם לפני אויביכם משמע שיהו הורגים אותם בחרבם. וי"ל דהוכחת רש"י מדכתיב ונתתי פני בכם משמע שהוא מיתה בידי שמים דהיינו כרת שמת על מטתו קודם זמנו כדכתיב בפרשת קדושים ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אותו משמע כל מקום שכתיב פני שהוא כרת וכתיב אחריו ונגפתם לפני אויביכם משמע מיתה בידי אדם בסייף. ומתרץ דה"פ דקאמר ונתתי את פני בכם היינו שתהא המות הורגת אתכם מבפנים שהוא כרת והא דקאמר ונגפתם לפני אויביכם ה"פ ובעלי דבביכון מקיפין אתכם מבחוץ ר"ל עומדין מבחוץ ושמיחים במיתתן נמצא שנתנגפו לפני אויביהם. א"נ מדכתיב ונגפתם שהוא לשון מגפה שהיא מיתה בידי שמים:
ד"ה ורדו בכם: מכם. דק"ל בכם ל"ל דהא כתיב ונגפתם אלא ע"כ לדרשא אתי והוצרך לומר תרתי מכם ובכם משום דהמדרש משמע שהרודים יהיו מכם ובקרא משמע שירדו בכם ומש"ה פירוש תרוויהו:
מפני אימה. דהא כתיב אחריו ואין רודף א"כ למה ינוסו אלא מפני אימה:
מבלי כח. דק"ל הא זה ברכה הוא שאין רודף אותם ומתרץ משום שאין בכם שום כח לא צריכים לרדוף אותם דסבורין מה לנו לרודפם והא אין בהם כח למלחמה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b