אם בא למשכנו על חובו בב"ד כו'. ר"ל דלא יחבל משמע דאסור למשכן אותו בב"ד, וזה אינו, דהא מדהוצרך להזהיר השיב תשיב לו את העבוט (פסוק יג), ש"מ דמותר להשכין. ומתרץ דמה דכתיב כאן לא יחבול ר"ל אם בא למשכנו כו', כגון שבתחילה הלוהו בלא משכון ועכשיו בא למשכנו כו':
קריאה במקור
שפתי חכמים · דברים · פרק 24 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא ימשכננו בדברים שעושים בהם אוכל נפש. משום דרוצה לתרץ מה שכתב כי נפש הוא חובל, משמע כל דברים שעושה בהם אוכל נפש, וא"כ למה נאמר רחים ורכב, דהא בחד סגי, דהא תרווייהו כלי אוכל נפש הם. אלא כדי ליתן לאו על רחים לחוד ועל רכב לחוד. ואעפ"י שזה צריך לזה, מ"מ הואיל ושני כלים הם עובר על כל א' וא':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b