ולא שאר בהמה טמאה. דווקא חמור ולא שאר בהמה טמאה ובסוף פ' בא מפרש רש"י הטעם:
קריאה במקור
שפתי חכמים · שמות · פרק 34 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והוא חולין ביד כהן כו'. משא"כ בשאר פסולי המוקדשים שנפדו שהם ותמורתן אסורים בגיזה ועבודה כיון שנכנסו במקומם:
ללמד על הענקתו של ע"ע שהוא חמשה סלעים כו'. דכתיב הכא ריקם גבי פדיון חמור ולהלן בפרשת ראה כתיב ריקם גבי הענקתו של ע"ע מה פדיון בכור חמש סלעים אף הענקה חמש סלעים ומדכתיב ריקם דהענקה ברישא דהוה ליה למכתב בסיפא שדי ריקם אצאן ריקם איקב ריקם אגורן שיהא מכל מין ומין חמש סלעין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sifsei Chachomim Chumash, Metsudah Publications, 2009
- רישיון המהדורה
- CC-BY
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002691623
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 62 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 164751d4f2dff79da1a3d5174b23fc0558fbdc6ca3b01d31fbd4fe509eb8e39b